מדריכים › חובות מסופקים וחובות אבודים — איך מטפלים

חובות מסופקים וחובות אבודים — איך מטפלים

לא כל לקוח משלם בסוף. בהנהלת חשבונות מבחינים בין חוב שברור שלא ייגבה (“חוב אבוד”) לבין חוב שיש ספק אם ייגבה (“חוב מסופק”). נסביר איך מטפלים בכל אחד.

חוב מסופק מול חוב אבוד

חוב אבוד — ברור שלא ייגבה (הלקוח פשט רגל, שיק שחזר סופית). חוב מסופק — יש ספק אם ייגבה. לפי עקרון השמרנות נותנים לחוב המסופק ביטוי מראש, באמצעות “הפרשה לחובות מסופקים” — חשבון שמקטין את סעיף הלקוחות במאזן.

שלוש שיטות לחישוב ההפרשה

אחוז מיתרת החייבים — אחוז קבוע מכלל החוב (למשל 10%). גיול חובות — לפי גיל החוב, כשככל שהחוב ישן יותר האחוז גבוה יותר. חוב ספציפי — בודקים כל חוב בנפרד וקובעים אילו מוטלים בספק.

ההבדל למע“מ ולמס

חוב אבוד ומסופק מטופלים אחרת מבחינת מע“מ ומס הכנסה. חוב אבוד (בתנאים מסוימים) מזכה בהחזר מע“מ; הפרשה לחובות מסופקים היא אומדן חשבונאי. תמיד כדאי להיוועץ ברואה חשבון לפני מחיקת חוב.

איך זה קשור לגבייה בכרטסת

בכרטסת רואים לכל לקוח את החוב הפתוח ואת גיל החוב, כך שקל לזהות חובות שמתחילים “להזדקן” ולטפל בהם בזמן — לפני שהם הופכים לאבודים.

שאלות נפוצות

מדריכים קשורים: דוח שנתי · החזר מע“מ · התאמת בנק

המדריך הוא הסבר כללי ואינו תחליף לייעוץ של רואה חשבון או יועץ מס.